עלימ ול ינפוךירויינריילובח י| י 383 אורי צבי . היא לא ראתה קרחת, לא כרס משתפלת . הוא נראה כמעט בחור . הוא נראה לה צעיר יותר מאשר בימי המשפט . צעיר כמו בלילה ההוא ברכבת . הוא מאוהב בעצמו, חשבה . רק הנרקיסיסטים מסוגלים להיראות כל כך טוב . אין מקום לאף אחד בנשמה שלו, אין מקום לאף אחד בלב שלו . הוא מאוהב רק בעצמו . היא ראתה את היד המושטת של אורי צבי והתעלמה ממנה . כוח פתאומי הציף אותה והיא הישירה מבט, נדהמת לגלות את העיניים הצלולות . אורי צבי נדהם לראות שעיניה הפכו עגולות לחלוטין . היא נראתה כמו ינשוף . הוא השפיל מבט, לא היה מסוגל להסתכל אל תוך העומק הנורא . עיניה נראו לו הדבר היחיד שעדיין נמצא בעולם הזה . לא העיניים, רק מבטן . הוא הבין שהיא רואה הכול ומבינה הכול . הוא ידע שהיא כותבת . מכונת הכתיבה הישנה עמדה במרכז החדר ומאות דפים היו מפוזרים סביבה . הוא רצה לקרוא את מה שכתבה אבל לא היה לו אומץ לחלל את הקודש ולבקש ממנה רשות להרים דף מן הערֵמה . הוא ראה את ידיה, שהיו נתונות בתוך כפפות חסרות קצוות . היא יפתה בעיניו מאוד ולרגע נראתה לו כמו מוכרת הגפרורים הקטנה שמדליקה את הגפרור האחרון . אחר כ...
אל הספר