155 שומעים שחור היה אחד המתסכלים עבורי . הוא מיעט ליצור קשר עין, ענה בקצרה ובלקוניות ובאופן כללי נתן לי הרגשה שלא נוח לו להתראיין . במהלך הריאיון הרגשתי שאני כמעט לא מצליח לחדור לעולמו, ללמוד על המחשבות, התחושות או השאיפות שלו . רק כאשר הצגתי לו את השאלה על העתיד הוא פתח לפניי סדק צר אל עולמו, והתמונה שנגלתה הייתה עגומה : מראיין : תגיד, היום אתה בן 16 אמרנו, נכון ? ראובן : כן . מראיין : אתה נראה אגב, גדול . . . אתה תגיע לגובה . . . בלי עין הרע, נכון ? בקיצור, בעוד עשר שנים מהיום, אתה בן 25 – ,26 בוא תנסה לדמיין איפה אתה, מי אתה, מה אתה עושה . ראובן : כלא . מראיין : בכלא ? למה ? ראובן : בעיות . מראיין : וואלה ? איזה בעיות ? ראובן : [ שתיקה ] מראיין : אתה רוצה לעשות בעיות או שזה יוצא ככה בלי שאתה רוצה ? ראובן : יוצא . התרשמתי שלראובן יש כנראה בעיות במסגרת הפנימייתית שבה למד . אבל אפילו נערים שהתמידו בלימודיהם ואף למדו במגמות עיוניות לקראת בגרות לא ראו את העתיד שלהם במסלול של לימודים גבוהים ומעמד תעסוקתי בינוני – גבוה . להלן קטע מתוך הריאיון עם יצחק, שלמד במגמה עיונית, העיד על עצמו שהציונ...
אל הספר