"כי גדול יום יזרעאל". נבואת נחמה (ב, א־ג)

] 93 ] "כי גדול יום יזרעאל" . נבואת נחמה ( ב, א-ג ) שמחבר הנבואה הנוכחית בנאה על יסוד נבואת הנחמה שבסוף פרק ב, ומכאן גם החזרה על שינוי שמות הילדים . ] א ] והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא יִמַּד ולא יִסָּפֵר – סימן ברכה . השוו מל"א ד, כ : "יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרֹב" . נוסח הברכה כאן קרוב ביותר לנבואת ירמיהו : "אשר לא יִסָּפֵר צבא השמים ולא יִמַּד חול הים כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוִיִּם משרתֵי אֹתי" ( לג, כב ) . השוו גם להבטחת ה' לאברהם : "והרבה ארבה זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים" ( בר' כב, יז ) וליעקב : "ואתה אמרת הֵיטֵב אֵיטִיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרֹב" ( בר' לב, יג ) . החול שעל שפת הים מהווה דימוי מקובל לריבוי עד אין קץ, השוו יהו' יא, ד : "עם רב כחול אשר על שפת הים לרֹב" ( וכן שמ"א יג, ה ; יש' י, כב ועוד ) . והיה – בעתיד . צורת העבר 'והיה' מכונה עבר נבואי וכוונתה לעתיד, וראו להלן פס' כג . בני ישראל – הם בני ממלכת ישראל, כמו בפס' ב . במקום אשר יֵאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי – באותו מקום עצמו שבו נקרא שמו "לא-עמי" שם יאמרו להם "...  אל הספר
עם עובד