5.3 השיבה לחברון ו"אב ובנותיו"

אל נקמות הופיע : סיפורי יצחק שמי 153 נשאר שלוש שנים ( 1910 - 1913 ) , ומשם עבר לפיליפופוליס ( כיום פְּלוֹבְדיב ) שבבולגריה, אליה נשלח בתור ציר של הפדרציה הציונית . על פי עדותו, הוא ומשפחתו הקטנה ( שם נולד בנו היחיד, ידידיה ) היו "סגורים בבולגריה [ . . . ] מבלי 33 בבולגריה שהה במשך שנות מלחמת העולם יכולת לצאת בשל המלחמה" . הראשונה, ושב לארץ-ישראל רק לאחר הכיבוש הבריטי . נותרו רק מכתבים מעטים מבולגריה, כך שלא ידוע הרבה על קורותיו שם, מלבד רסיסי חוויות קשות משנותיו הראשונות במדינה, במהלכן התרחשו מלחמות הבלקן מול העות'מנים . שנים רבות לאחר מכן, יהיו מלחמות הבלקן רקע לסיפור "שומר המסגד האחרון" שיכתוב על ערש דוויי . סיפורו הרביעי של שמי, "בין חולות הישימון", שנכתב בבולגריה עבור הירחון לבני הנעורים מולדת, מתרחש אי שם במדבריות ערב . נראה ששמי אינו מחשיב טקסט זה במיוחד, והוא מתייחס אליו במכתב לבורלא כעיבוד של אגדה בדואית 34 ( להבדיל מסיפור מקורי ) וגם כותרת המשנה של הסיפור היא "על פי מקור ערבי" . ואכן, האגדה אינה עולה בקנה אחד עם שאר יצירתו של שמי : בניגוד לסיפורים הקצרים שפִּרסם לפניה, אין היא...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ