142 פרק חמישי הוא בבואה של אי-ההמשכיות שלה, ומשאיר אותה במצב קבוע של תלישות : יתומה ועקרה, ללא הורים וללא צאצאים . אפשר לקרוא את עקרותה החובקת-כל של פלור כסמל למעמד הספרדים בארץ-ישראל של אותו זמן . בקריאה כזו, אילן היוחסין הגדוע של פלור — שאין לה לא הורים ולא ילדים וגם יחסיה עם בעלה מעורפלים — מגלם את השבר שפקד את הקהילה הספרדית בפלשתינה עם התגברות האיום על מורשת האבות 4 כמו פלור העקרה, הצופה פני עתיד שבו תישכח לגמרי בתוך ביתה הספרדית . שלה, לאחר שהאישה הצעירה וילדיה "יירשו את הבית וכל בו" והיא תיוותר "באין תקווה, בלי שארית", כך גם עתיד הספרדים במרחב הביתי שלהם . למעשה המתח בין ספרדים ואשכנזים נוכח כאן כבר מעצם הופעתו של המנהג הספרדי לקחת אישה שנייה, העומד במרכז השבר בין יהודי המזרח ואשכנז מאז חרם 5 דרבנו גרשום, שגם בורלא עוסק בו בסיפורו הראשון, "לונה" שיידון בפרק הבא . אבל למרות הדגשת העוול שנגרם לפלור עקב ההיתר הספרדי לקחת אישה שנייה, הסיפור לא מאמץ במלואה את התפיסה האשכנזית, שכן בקרב האשכנזים אמנם אסור היה לקחת אישה שנייה אבל נהוג היה לגרש אישה עקרה, ובעיני פלור גט הוא פתרון גרוע בה...
אל הספר