102 פרק שלישי 65 אבל בשונה מדור הסופרים הבלטריסטית המזרחית העברית בארץ-ישראל . המזרחים שהחלו לפעול בעשורים הראשונים למאה העשרים, הוא לא התמסר כל-כולו לכתיבה ספרותית, ופיתח קריירה רבנית עשירה : בין השאר, הוא מונה ב- 1899 לראב"ד בחברון, היה ראש ישיבת "מעשה נסים" בעיר, שימש יד ימינו של ר' חיים חזקיהו מדיני בישיבת "שדי חמד", נדד כשליח חברון בין ארצות רבות בהן הודו, מצרים, תוניס, אלג'יריה ( בשנת 1880 לערך אף נאסר בדמשק משך שלוש שנים, ככל הנראה עקב עלילה שהעלילו עליו מוסלמים ) , ולאחר שובו, עם פטירת הרב מדיני בתרס"ה, שימש מני כרב ראשי של חברון — "חכם 66 באשי" — במשך כעשרים שנה . לצד פעילותו הרבנית, וככל הנראה בעיקר בצעירותו, הוא שלח ידו בכתיבת שירי חול, רשימות וסיפור קצר . רבים משירי החול שלו נמצאו בפנקס רק לאחר מותו — ארבעה בלבד פורסמו בחייו . לפני מינויו לראב"ד, בשנת ,1885 הוא פירסם סדרה של רשימות בעיתונו של אליעזר בן-יהודה, הצבי, הכוללות : מכתב בהמשכים על חברון, 67 מכתב על ההתיישבות בחברון, 68 ורשימה בשם "מסע 69 ובכולן מפעם סנטימנט לאומי, כולל תמיכה בהתיישבות ובעבודת לעזה", אדמה וביקורת מ...
אל הספר