68 פרק שני ביאליק תיאר בנאומו את מצבם הרוחני הירוד של המזרחים, מבלי לחסוך בדימויים : "ענף יבש", "לא ענף נושא פירות", "עקר", "משותק", "מנחת עני", "ישני עפר" . הוא קָבַל על כך שעד כה היו אלה המשכילים האשכנזים שחקרו את חכמת ספרד, בעוד הספרדים עצמם היו האחרונים לדעת את מורשתם-שלהם . משכך, קרא לספרדים להשתלב בפרויקט התחייה הלאומית באמצעות חזרה אל מורשת חכמי ספרד — חזרה שהוא תופס כתנאי ל"חתונה" בין המזרחים והאשכנזים ( ראו הציטוטים בפרק 1 לעיל ) — וכדי שיוכלו הספרדים לתרום את קניינם הרוחני, עליהם להתחנך קודם כול במסגרת חינוכית נפרדת : "אי-אפשר בשום פנים שתיבָּרא שבלונה אחת של חינוך בשביל כל חלקי האומה . יש אמנם יסודות משותפים לכל אומה, אבל בית הספר צריך להיות לא רק לאומי במובן הכללי, אלא צריך גם להיות שבטי, בצבע מיוחד של אותו השבט . " הוא מדמה את החינוך הספרדי לפלג שצריך לזרום לבדו לפני שיתערב עם מי הים : "כשהירדן נכנס לים, זמן רב הוא הולך עד שמימיו מתערבים עם מי הים" ( שם ) . הרצאתו של ביאליק עוררה ויכוחים רבים, והוא נאלץ להוסיף נאום תשובה עם שורה של התנצלויות והבהרות . בייחוד עוררו דבריו על...
אל הספר