64 פרק שני אדוק, שהתנגד לבידול עדתי והיה קנאי ללשון העברית, דחה את החד-צדדיות שבביקורתו של בורלא על הספרדים, ונקט, כנגד בורלא, שכתב על "חיים עבריים רק עבריים", בביטוי המודגש "יהודים עברים" . 18 במאמרים מאוחרים יותר החריפו בורלא ואבישר את נימת הביקורת נגד הרבנים הספרדים וסמכותם הרוחנית . במאמר מ- ,1913 מצייר בורלא את הרבנים הספרדים כנחותים אינטלקטואלית ואטומים לחידושים, "עניים מאוד בידיעות וזרים לכל מה שנעשה סביבם", ללא דחף פנימי לחקירה, אפילו בלימודי קודש, ותולה את הסיבה לדלדול כוחותיהם בריחוק מהשפעות אירופיות . החיוב היחיד שהוא מוצא ברבנים הספרדים הוא שאין בהם התנגדות עקרונית ללאומיות כמו אצל עמיתיהם האשכנזים, אלא יחסם ללאומיות הוא תוצאה של "אי הבנה", ולכן בר-תיקון . 19 באותה שנה מפרסמים בורלא ואבישר סדרה של מאמרים לוחמניים בשמות בדויים בחרות על רקע מאבק השפות בטכניקום שהיה עתיד לקום בחיפה ( מאבק שגם הוא כוון, כמו המאבק שקדם לו, נגד חברת "עזרה", וכמותו גם הוא הצליח, כשבמקום הטכניקום הוקם ב- 1925 הטכניון בחיפה, ולא על ידי 20 אבישר, תחת שם העט "דואב", כתב על מאבק השפות כמאבק חברת עזרה )...
אל הספר