58 פרק שני למדו לצדו גם שמי, יליד ,1888 שהיה כמותו בן חברון, ובורלא, יליד ,1886 שנולד וגדל בירושלים אך ביקר בישיבה החברונית לעתים מזומנות, ולימד בה הרב סלימאן מני, שכתב ופירסם רשימות ויצירות ספרות בעברית, ואפשר להניח שהיתה למעמד העברית בישיבה תרומה ממשית להפיכתם לסופרים עבריים . עם זה, צריך להעיר שהעברית לא היתה שפה זנוחה כפי שאפשר להבין מתיאורו של אבישר . כפי שמראה בין היתר ההיסטוריון האנגלי טיודור פרפיט, העברית היתה מדוברת בקרב בני היישוב הישן עוד הרבה קודם להגעתו של בן-יהודה לארץ- ישראל, — לא רק כשפת תפילה, אלא גם כשפת חול לאומית, "לינגואה פרנקה" המקשרת בין יהודים בני תרבויות שונות — ודווקא בעקבות התבססותו של "היישוב החדש" מאז שנות ה- 80 של המאה ה- 19 צומצם הדיבור העברי בקרב בני היישוב הישן האשכנזי כדי להתבדל מהנוכחות החדשה, הכופרת . 3 אבישר, כאן ובמקומות אחרים, אינו מנסה להפריך את המיתוס של תחיית השפה העברית, אלא מסתפק בכך שהוא מצביע על חלקם של המזרחים במאבק לביסוס העברית במוסדות החינוך, מאבק שהוא ובורלא נטלו בו חלק מרכזי . בורלא ואבישר החלו להשתתף ב"מאבק השפות" בעת שלמדו בבית המדר...
אל הספר