10 פתח דבר שהבעיה אינה עם המזרחים ש"לא מתאימים לתיאוריה", אלא עם התיאוריה, או עם החלתה הגורפת מדי, ההרמטית מדי . דרך המחקר עליהם התחלתי לגשש אחרי שאלות תיאורטיות נוספות : לא רק השאלה בדבר הלאומיות, אלא גם השאלה בדבר החילוניות ; לא רק החיפוש אחרי המערער והחתרני, אלא גם אחרי צורות ההסכמה . רוב הסופרים המזרחים שאני מתארת לא ביקשו להיות מהפכנים נושאי-לפידים ; הם התחילו לכתוב מתוך ניסיון להשתתף . מתוך דיאלוג עֵר עם אנשי הספרות הדומיננטיים בשדה הספרותי המקומי הם הבינו כי ייעודם הוא לכתוב את את ה"אקזוטי" שבמזרחיותם אל תוך הפרוזה, ובייחוד הפרוזה של ה"בד הרחב" : לכתוב את הבדליהם התרבותיים אל תוך הצורה הספרותית הקאנונית של התקופה, שהיתה משאת נפשו של המודרניזם הארץ-ישראלי — אל הרומן . הספרות המזרחית העברית בארץ-ישראל נולדה, אם כן, מתוך שאיפה להיטמע היטמעות מלאה בתוך מה שנקרא אז, ביחס אליהם, "הספרות הכללית" ( ובעובדה שבתוך ניסוח הצורך בהיטמעות נוסחה ההבחנה בין ספרות עברית "מזרחית" וספרות עברית "כללית" יש יותר משמץ אירוניה ) . לגיבורי המחקר שלי אין שאיפה "לסלק את ההגמוניה" ; הם שאפו להשתתף בה תוך מ...
אל הספר