416 מימי חסקין | ניסים אבישר ( עורכים ) שלך, ועל פי המוסכמה החברתית הנוצות שלך לא ראויות להדר, אז אתה כלוא בין פטיש שהוא לא להיות נאמן למי שאתה, לבין לא להצליח חברתית . אז או שאתה משנה את הצורה שלך, או שאתה נשאר עם הצורה שלך וממקם את עצמך במקום פחות טוב . אבל לעובדות הטכניות של האפליה סלחתי והמשכתי הלאה . ניסים : למה אתה מתכוון ? מאור : ההפגרה שהמשפחה שלי עברה . סבא וסבתא שלי עלו ב- 45', נשלחו לבאר שבע, סיפרו להם שזה ליד ירושלים . סבא שלי ידע שש שפות, אבא שלי יודע רק עברית ומרוקאית מסוימת . אני יודע שלוש שפות . בעצם, שתיים וחצי . החצי זה מרוקאית . . . זאת אומרת, יש איזה דקדנס דורי . המשפחה של אבא שלי הייתה ממש אליטה מרוקאית . הם גרו בקזבלנקה והם היו בעלים של מתפרה ענקית לבגדים . היו להם מלא עובדים ועובדות והם היו ממש אדונים . עם משרתים . ממש הסיפור הקלאסי . המשפחה של אימא שלי, הם "שלוחים", הם הגיעו מההרים . והגענו לבאר שבע לשכונה ד' . השכונה הכי קשה והכי שכונת פשע וכל המשפחה הידרדרה . ויש לי דוד נרקומן, וסבא שלי שמת בעקבות ההפגרה . על כל אלה סלחתי . אבל על התחושה הפנימית, זה משהו שקשה ...
אל הספר