פרק 5: המחקר

יהודית, חרדית ודמוקרטית : מדינת ישראל והדמוקרטיה בעיניים חרדיות 80 מרכז ויטרבי ( לשעבר גוטמן ) במכון הישראלי לדמוקרטיה עורך מדי שנה בשנה סקרי דעת קהל הכוללים גם מדגם חרדי . בשנת 2016 הגדיל המכון במידה ניכרת את מספר המשתתפים החרדים, והתפיסות הערכיות והחברתיות שעלו ממנו אופיינו כתפיסות בדלניות, אנטי-דמוקרטיות ומפלות, שאינן מתיישבות עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ( הרמן ואח', 2016 ) . עם זאת בשנים האחרונות קהילות חרדיות שונות בוחנות מחדש, בזהירות, את יחסיהן עם המדינה ועם מוסדותיה בין היתר באקדמיה, בצבא ובשוק העבודה ( פרידמן, 1991 ; קפלן, 2003 ; זיכרמן וכהנר, 2017 ) . מחקר ייעודי ומקיף שבוחן את עמדות החרדים בסוגיות אלו טרם נערך . מהמחקרים שנערכו עד כה עולה כי אל אזרחותם של רוב החרדים בישראל אפשר להתייחס כאל "אזרחות רזה", אינסטרומנטלית ומינימלית, שבמסגרתה החרדים תורמים במידה מוגבלת ומובחנת למשק, לכלכלה ולחברה הישראלית, ובמידה מצומצמת אף יותר לשירות הצבאי או האזרחי ( מלחי, 2017 ) . בעיני הציבור הרחב החרדים אינם נתפסים כשותפים מלאים באתוס הציוני הקולקטיבי ( שהוא בעצמו שנוי במחלוקת ) ...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר