146 | חותם נעמי : הכשרת מורות ומורים למנהיגות חברתית-חינוכית התנועה הזו מתאפשרת ומתהווה בתור זרם שלם ובלתי מחולק שיש לו פנים ופרספקטיבות רבות . ובחזרה לעולם הממשי . עבור כל החותמיסטיות והחותמיסטים, לכל הפחות בקבוצה שלי, הכניסה להוראה בבתי הספר באחד בספטמבר היא בבחינת זעזוע עצום . לקצתם הוא טראומטי, לקצתם אירוע זה "הצמיח כנפיים", ורבים מהם נמצאים באמצע – פעם למטה ופעם למעלה . כולם מופתעים, מאותגרים, מתלבטים, נבוכים, כועסים, נפגעים, מתלהבים, מאוכזבים ולעיתים אף אדישים, ואנחנו, המובילים והמובילות, אמורים להיות שם, לראות את מה שמתרחש ללא כחל ושרק, להושיט יד, לשמש אוזן קשבת, "לדחוף מהצוק" כדי לדרבן לפעולה, להרפות, לדרוש, לשקף, לאתגר, להוות מקור השראה, לספק זוויות ראייה חדשות, מעניינות, מעשיות ותאורטיות, לספר סיפור פדגוגי משמעותי, לחבר, להיות מְכָל ולעשות מקום בתוכם, בתוכנו, בתוך הקבוצה . זה נכון ברמת הפרט – במפגשים בהכשרה, בכיתה, בבית הספר, בהתמודדות עם משרד החינוך, עם המנהלת ועם המקצוע ובמצבים שונים בחיים שמתרחשים בתקופת ההכשרה ( היריון, לידה, מוות של אדם קרוב, משבר נפשי, נישואים ) , אבל ז...
אל הספר