חנוך בן-פזי 12 שכבר נאמר, מה שממשיך להיאמר, ומה ששב אל החיים בכדי להיאמר מצויים בשורותיו ובין שורותיו של ספר זה . שניים מן הפרקים שבספר הופיעו לראשונה בנוסח אחר וכגירסה של מאמר . הפרק "כתבי הקודש כמיתרים על עץ" הופיע בכתב העת "אקדמות", והפרק "הקריאות התלמודיות" בכתב העת "דעת" . "בטרם השער ייסגר, בטרם כל האמור ייאמר", אני מבקש לומר תודה . אני מבקש להודות להרבה מורים שליוו את המסע הזה : זאב לוי ז"ל, אנט ארונוביץ', בני לוי ז"ל, קתרין שלייה, אבי שגיא, ובמיוחד למי שפתח בפני את השער לעולמו של לוינס, אפרים מאיר . אני מבקש להודות למורים, עמיתים וידידים שהיו לי לבני שיח לדיאלוג מתמשך : יהושבע בנטוב, דוד בנון, אליזבט גולדווין, ג'ורג' הנסל, ז'ואל הנסל, זאב הרוי, שמואל ויגודה, חיים חיון, דנה חפץ, ריצ'רד כהן, חגי כנען, רפי מלאך, ינון מלאכי, יוסי משען, ידידיה ( אדוארד ) רובריכטס, פרץ רודמן, שלום רוזנברג, אהרן שאר – ישוב, ובעיקר לחברי הטוב יורם קנצלר, שליווה את החיבור הזה כבר בשלבים מוקדמים שלו . אני מבקש להודות לתלמידי ותלמידותיי שהיו שותפים לעבודה המתרחשת במעבדה החשובה ביותר של הפילוסופיה : בבית המ...
אל הספר