217 מחשבות מיניות פוליטי מובהק של עידוד השפיות והתנגדות לכוחות השחור . כל מבקר רצה כמובן לממש את זכותו לצפות בגילומים מרחיקי הלכת ביותר של אמנות בלי מצונזרת, ובכך להביע הן עמדה פוליטית והן - באקט ההתעמתות עם הדימויים ( בנוסח "ראיתי ואני מסוגל להטמיע גם דימויים כאלו בתוך תפיסת האמנות שלי" ) - להגדיר את עצמו כסובייקט מסוג מסוים . ועם זאת, המעבר בסך על פני תיבת הזכוכית במטרה לצפות בשרידי הפרקטיקות המיניות של אחרים תוך כדי שמירה על הבעה מכובדת, כעדות להכלת החוויה במכלול היחסים וההיפעלויות שאנו מכנים "אמנות", הכיל צרימה שההקשר הפוליטי לא הצליח לשכך . האם מסגורן של תמונות ה- s / m והמין - בתוך תיבת התצוגה ובתוך השיח הציבורי - חשף את המציצנות או יצר אותה ? בפתיחת התערוכה של מייפלת'ורפ במוזיאון תל-אביב לאמנות בחר המוזיאון שלא לנסות להילחם על מהוגנותו התרבותית של מייפלת'ורפ ותחת זאת אימץ אסטרטגיה הפוכה : פתח את שעריו להמונים - מוזמנים ולא מוזמנים - שצבאו על הדלתות והפך את הפתיחה למסיבת ענק עם מוזיקה ותאורה, כאילו התחפש המקום לערב אחד ללופט ניו-יורקי בשנות ה- 80 . בפתרון הזה ל"בעיית מייפלת'ורפ" ...
אל הספר