פרק ב' : נזירות נשים בירושלים | 95 מריה היתה בתולה טהורה וביקשה חיי שקט והתבודדות . מילדותה היא נהגה לצום ולהתפלל תכופות, הרבתה בנדרים, חסדים ונדודים, ולבסוף החליטה לעלות לרגל לירושלים ולהתפלל במקומות הקדושים שבהם לבש האל צורת אנוש וגאל את כלל האנושות . היא ערכה מסע לירושלים, שם ניצבה בפני הגולגותא והגיעה להתרוממות רוח אקסטטית . כך נותרה ניצבת שלושה ימים ולילות . בינתיים הגיעו גברים אשר באו כעולי רגל להתפלל וחזו בה והשומרים ביקשו לגרשה, אך משראוה זקנה וחלשה ובעת תפילתה עזבוה לנפשה, ולאחר 129 במשך שלוש שנים היא התפללה בלי זאת נותרה יושבת לנוכח הגולגותא . להיכנס לביתו של איש ובלי להחליף מילה עם אדם, לא ויתרה על לילה בכנסייה ולא ביקשה דבר מאיש . היא ישבה בחברת עניים ואומללים ובילתה לילותיה עמם . היא קיבלה תרומות צנועות, ואם התרומה היתה יותר מעשרים מינות ( Minae ) , העבירה את היתרה לנזקקים . בחמש - עשרה מינות קנתה לחם, בשתי מינות קנתה ירקות ובשלוש מינות — זרעים יבשים . ברוב ימות השבוע, ישבה בשקט ומחשבותיה נדדו לעולמות עליונים . רוב הזמן ישבה אל מול הגולגותא ונשאה עיניה בדמעות משל הביטה ביש...
אל הספר