'יוחסין עלו מבבל': גיור, חרדת הייחוס ותפיסת הגוף והמשפחה בבבל התלמודית

'יוחסין עלו מבבל' : גיור, חרדת הייחוס ותפיסת הגוף והמשפחה בבבל התלמודית | 85 עשויה להתערער ההרמוניה שבין שני סוגי הלכידויות החברתיות . הנאמנות המשפחתית הישנה, אשר שימשה גורם מלכד בתוך קבוצת השייכות המקורית, עשויה להעמיד תחרות לשייכות הקבוצתית החדשה . אם השייכות המשפחתית נתפסת חלק משייכותו של אדם לקבוצתו המקורית, עליו להתנתק ממשפחתו בעת המרת דת . יתרה מזו, בתרבות חז"ל שבה יתמקד מאמר זה, תרבות שבה השייכות המשפחתית נתפסת חלק מתפיסת הזהות העצמית של הקבוצה שהגר מצטרף אליה, יש להגדיר את הגר מחדש, שכן הוא אינו משויך למסגרות המשפחתיות או השבטיות המרכיבות את הקבוצה הגדולה . בהקשר כזה השימוש המטפורי בשייכות משפחתית עשוי לשמש לא רק להעצמה הדדית בינה ובין השייכות לקבוצה, אלא לשמש דווקא קריאת תיגר על המשפחה הממשית, הכרזה שהשייכות המשפחתית המטפורית, החלופית, חשובה יותר מן השייכות המשפחתית הממשית . זיקת המשפחה המטפורית מחליפה את זיקת המשפחה הממשית, או לכל הפחות מאפשרת שייכות לקבוצה גם בלעדיה . האבהות המטפורית שבין רב לתלמיד או בין מגייר למגויר קוראת תיגר על קשרי השארוּת הממשיים . מנקודת מבט כזו, הבנת...  אל הספר
מוסד ביאליק