אפרם, הארוסה והנואפת : עיון במסורות המשפטיות והמדרשיות של אפרם | 57 ܠܘܩܕܡ לבייש, ממתי א, יט . 15 בכך אפרם טוען שמשמעותן הפוכה למשמעות המילה ( לוקדם ) ומדגיש את המתח בין רצונו של יוסף ובין הציווי המקראי . יתר על כן, ההקשר של פסוק י ובעיקר של פסוק ט בדברים יג תומך אף הוא בפירוש זה משום שגם שם נדרש מעשה פומבי והעם מוזהר שלא להסתיר את המסית . 16 ܫܪܝ ( שר"י ) . משמעותו המילה השנייה שאפרם מבסס עליה את פירושו היא הפועל הראשונית של שורש זה היא 'להתיר' . מתוך משמעות זו התפתחה ההוראה 'לגרש', 17 ܫܪܝ ( שר"י ) ובצורה זו משמש השורש במתי א, יט . ואולם בבניין פָּעֵל הוראת השורש משתנה ופירושו 'להתחיל', כפי שהוא משמש בדברים יג, י . 18 יוצא אפוא שאם נפרש ܫܪܝ ( שר"י ) לפי ההוראה ܠܘܩܕܡ ( לוקדם ) לפי ההוראה 'בפומבי', ואת הפועל את המילה 'לגרש', נקרא את פסוק י בדברים יג אחרת, ואת המילים 'יָֽדְךָ תִּֽהְיֶה-בּוֹ בָרִֽאשׁוֹנָה' נפרש 'ידך תגרש אותה בפומבי' . 19 על פי קריאה זו, החוק המקראי שבפסוק זה אכן מנוגד לדרישה במתי א, יט : בעוד הציווי המקראי דורש גירוש פומבי, יוסף מבקש להסתיר את גירושיה של מרים כדי שלא לבייש...
אל הספר