הפילוסופיה של מוות ואובדן 147 של מיקוד בנשגבות . הנעלה והמרומם עשוי להיות דברים שונים עבור אנשים שונים . אחד יראה את הנשגבות בטבע, אחר יכול למצוא נשגבות בשירה או בפילוסופיה, ואחר ימצא אותה במחשבות תיאולוגיות . תחושת הנשגבות, ואין זה משנה מאיזה תחום תבוא, עשויה לשמש כלי להתמודדות עם קשיים שונים, ובלבד שתהיה זו תחושת הנשגבות הרלוונטית עבורנו . תחילה יש לזהות מה נשגב עבורי, ואז בעת מצוקה ואובדן, לכוון את עצמי לחוות את אותה נשגבות, מתוך מטרה להקל את הכאב והקושי . עבור הסטואיקנים תפיסת היקום כולו בראייה מוניסטית, אחדותית והרמונית, שלפיה כל הדברים קשורים זה לזה, הייתה תפיסה מרפאה ממש . נדמה לי שתפיסת היקום והטבע והשזירה הזו של כל הקיים, כולל בני האדם, כפי שהסטואה מציעה, יכולות להועיל לחלקנו במצבי מצוקה, מוות של קרוב, אובדן של אהוב, או מתחים בכל תחום בחיינו, כך אצל אורליוס : הרבה הגיגיך באשר לזיקה הקיימת בין כל הדברים ביקום ובאשר ליחסי הגומלין ביניהם . הן במובן מסוים הכול שזורים זה בזה ועל כן יקרים הכול איש לאחיו . הדברים נסמכים זה על זה, בא האחד אחר משנהו הודות לתנועה המתמדת, הרוח המשותפת וא...
אל הספר