8 מתוך המכתבים נחשף מאבק איתנים טראגי שנע על רצף של הערצה הדדית, אהבה גדולה, אכזבות, האשמות והתמודדות בלתי פוסקת עם מציאות קשה מנשוא . בין המכתבים והרשימות שהשאיר אחריו אבי נמצא גם מכתב שנכתב כשנה לפני מותו ( 1980 ) ונועד לרותה, אחותי . במכתב זה כתב : רותה [ . . . ] כיוון שגילית עניין כלשהו במכתבים של אמא ושלי, כשיבוא הזמן . . . את היא במשפחתנו שכל המצוי — יעבור לרשותך . האחים — שמואליק ואבינעם ודאי לא ימצאו עניין בחיטוט בהם ואת תשתפי אותם בחלקים שייראו לך חשובים . אם בשנים הקרובות יתעורר בך הרצון לטפל בזכרונות, במכתבים או ברשימות, ראי בהם את 'נכסי השבט' שלנו שלאחר השואה החל שוב את צמיחתו על האדמה הזאת בארץ ישראל . בזאת תגשימי את חלומי . כך בערך אני מתאר לעצמי את קשר הדורות" . ואני תהיתי : איך לא הצליח אבי שהיה איש חזון מרחיק ראות לזהות את אשר היה טמון וחבוי בנבכי נשמתי ? אולי בשל היותי נטוע בכנרת שלי, פעיל בה ובמשימות חברתיות ולאומיות מחוצה לה, לא ראה את הפוטנציאל שהיה גלום דווקא ביכולותי לשמר בדבקות את נכסי מורשת המשפחה בבוא היום והזמן . רותה, אכן,לא הייתה חזקה דיה כדי להתמודד עם בקש...
אל הספר