114 יורם גלי הגישה הזו אומרת : "זהה את האילוץ המרכזי ושחרר אותו . בכך תשיג שיפור משמעותי לתפקוד הצוות ולתוצאותיו" . תורת האילוצים במובן זה פועלת הפוך מהגישה ממוקדת- הפתרון . תורה זו מתרחקת מהפניית הקשב למה שלא עובד ומפנה אותו יותר למה שכן עובד . תורת האילוצים מוזכרת כאן כדי להמחיש את המנגנון האנושי : הצורך לזהות מה לא עובד ( בין שמגדירים אותו בשם 'בעיה' ובין שלא ) ולהתמקד בו : להבין אותו יותר, לחקור את שורשיו, להבין מה עוצר, כאשר כל זה בהנחה המסורתית שאומרת : תזהה את המעצור הסמוי, ואז תוכל להסיר אותו ולשחרר את החסימה . בתהליכים פשוטים הדבר יכול בהחלט להיות אפשרי . אך מה עושים כאשר המכשול הזה צץ שוב ושוב ? מה עושים כאשר מה שלא עובד מורכב ואי אפשר לפתור בקלות את הסבך ? העיקרון כעת הוא זה שאומר : "התעמק במה שכן עובד ! " מה מייחד את העיקרון הזה ? כאשר מתעוררת בעיה, האוטומט האנושי שואל קודם : "מי אשם ? " אנו עשויים להאמין לאוטומט, שלפיו אם קרתה תקלה − ברור שמישהו אשם בה . . בדיקה מהירה או חקירה מעמיקה יכולות לגלות ולהציף את שמו . כך אנו מזהים תמיד שכאשר משהו נופל על הרצפה ונשבר במקום שבו יש...
אל הספר