8. הפקת תיאטרון גשר — 1999

178 עולם ללא אשמים מוזיקליים“ . בזו אחר זו התחלפו הדמויות בישיבה על גבי הכיסא המלכותי : אליקים הכוהן ישב עליו בשעה שהוא הוגה את הרעיון להאשים את נבות בקללת אלוהים ומלך, איזבל ניהלה ממנו את חקירתו של נבות, נבות עבר אליו במהלך הדיאלוג שניהל עם שמעי ואליקים, וכיוצא בזה . הבימוי של אריה שָׁפע המצאות, תוספות ו“קישוטים“ : משרת מגלח את אחאב טרם הגעתם של האורחים, המקהלה מביאה לבמה שרשראות של נקניקיות וכורכת אותן סביב צווארו של שמעי כאמצעי-לחץ עליו, אליקים מתפלל בדבקות בשעה שהוא מתבקש לסייע בהשגת הכרם, איזבל מכתיבה לנבות את נוסח ההודאה שלו ( “ אני מודה באשמה ומקבל את הדין “ ) והוא חותם עליו בטביעת אצבעו, הרביעייה הזוממת ( אחאב, איזבל, אליקים ושמעי ) מפצחת גרעינים ויורקת את קליפותיהם, בשעה שחבריה מטכסים עצה כיצד להפליל את נבות, איזבל מקיאה בסוף הארוחה, ועוד כהנה וכהנה . כפי שנראה מיד, עושר התוספות הללו היה שמור, בעיני הביקורת, לרעת בעליו, דילל את דחיסותו האינטנסיבית של המחזה, האריך את זמן ההתרחשות שלא לצורך והִקשה על התקבלותה של ההצגה . ההפקה נחלה כישלון חרוץ, ששום הפקה אחרת של שבתאי לא ידעה כמו...  אל הספר
כרמל