פרק 1: ההעדר: שפת הטראומה

14 | לשון האש : עדות פואטית על הטראומה של השואה | רינה דודאי 4 כוחה של עדות זו טמון אפוא בקריסתה, ובקריסתה במרחב המשפטי דווקא . 5 "היא המרכז, הלב, של הסיפור הספרותי והמשפטי, אבל "התהום", אומרת פלמן, 6 לדעתה, המשפט מבקש להפחית לכל אחד מהם יש דרך אחרת להתייחס אליה" . את האיום של התהום, להפוך אותו להגיוני על ידי מתן שם, מיון או המשגה . אבל בעשותו כך, יש בו משום הכחשת טבעו של התהום . בניגוד למשפט, טוענת פלמן, מטרת הספרות היא לחשוף את הריק, את חלל התהום, ולהתבונן לתוך 7 מעמקיו . קריסת הטקסט של ק . צטניק חושפת יותר מכול את מה שליוטאר מכנה "דיפרנד" ( differend ) , אותו מצב לשוני שבו מה שצריך להיות בר - ביטוי אינו 8 ליוטאר מתייחס ל"אושוויץ" כאל נקודת ייחוס לחוסר היכולת מגיע לכלל ביטוי . של כינון מבע מלוכד ושלם . "השתיקה שמקיפה את הפסוק 'אושוויץ היה מחנה השמדה'", אומר ליוטאר, "איננה עניין שמבטא אווירה, אלא סימן שמשהו 9 הקטגוריות המסורתיות של ההמשגה אינן מספיקות, וניסיון נשאר בלתי הגוי" . להצמיד את האירוע הזה למשהו מוכר פוגע במהותו . ליוטאר מבקש לתת ביטוי לאי - הלימתה של השפה לייצג את האירוע . ה...  אל הספר
מכון מופ"ת