146 ג'וקו וילינק ולייף באבין למרות ההתקפה העזה, המשכנו להחזיק בעמדה שלנו בבניין הדירות הגדול בן ארבע הקומות . כשעוצמת אש האויב פחתה, צלפי אריות הים השיבו אש הרסנית, וכשלוחמים חמושים מכוחות האויב תמרנו ברחובות כדי לתקוף, צלפי אריות הים ירו קליע אחר קליע בדייקנות קטלנית ודיווחו על עשר הריגות ודאיות של לוחמי אויב, ועל עוד כמה הריגות משוערות . כמפקד המחלקה, האחראי על כל הקבוצה, עברתי מחדר לחדר בכל קומה כדי לבדוק את המצב ולוודא שאף אחד מאנשינו לא נפגע . אספתי מידע על פעילות הצלפים שלנו והעברתי בקשר דוחות מצב למרכז המבצעים הטקטי האמריקאי שנמצא במוצב קרב ידידותי מרוחק . "אתם בסדר ? " שאלתי כשנכנסתי לחדר שצלפים ומקלענים איישו בו עמדות . הם התחלפו עם אחרים שיצאו להפסקה . "בסדר גמור," השיבו האנשים . בחדר אחר בדקתי מה קורה אצל סמל המחלקה . באותו רגע החלו להתעופף קליעי אויב שחדרו דרך החלונות ופגעו סביב העמדה שלו . הוא נצמד לקיר פינתי . הוא צחק והניף את הבוהן לאות שהמצב בשליטה . הסמל היה לוחם עז נפש . מקלענים באו לבדוק אם אפשר לעזור, ואנחנו הראינו להם היכן ממוקם האויב ולאן לכוון את האש . המקלענים ר...
אל הספר