3.1. שוויון בזכות להיבחר ומימון בחירות בישראל

ש ווי ון במימון בח ירות 25 בשווה על כל רשימות המועמדים אם יש לאי- החלה כזאת הצדקות מהותיות . ההצדקות המהותיות נובעות תחילה מן השוויון בסיכויים של מפלגות להיבחר לכנסת . וכך, אם חריגה מן השוויון הפרוצדורלי אינה פוגעת בשוויון ההזדמנויות של מפלגות להיבחר לכנסת, אזי לא נגרמה פגיעה בשוויון המהותי . לצד זה, שוויון מהותי מתייחס גם לצרכים השונים של מפלגות, והוא נדרש ל"התחשבות ראויה בנתונים המבדילים בין רשימה חדשה לבין מפלגה גדולה, או אף בין רשימה חדשה לבין מפלגה קטנה מאלה הקיימות" ( בג"ץ הופנונג, פס' 7 לפסק דינו של השופט זמיר ) . הנחת היסוד כאן היא שמפלגות ותיקות או גדולות ינהלו מסע בחירות בהיקף גדול יותר, ולכן יש לאפשר להן לגייס ולהוציא סכומי כסף גבוהים יותר לצורכי בחירות . מסיבה זו לא נפסלו מעיקרם כללים החורגים מן השוויון הפרוצדורלי המעניקים למפלגות גדולות ולמפלגות ותיקות מימון גבוה יותר ומשך זמן ארוך יותר לשידורי תעמולה בטלוויזיה וברדיו ( בג"ץ דרך ארץ ) . ( 3 ) שיקול נוסף הנגזר מפסיקות בג"ץ הוא ש יש הצדקה לפגוע בשוויון הפרוצדורלי גם מתוך שיקולים רחבים של המערכת הפוליטית . בבג"ץ ברגמן, לדוגמה...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר