הפולמוס על מינויי גורל פוליטיים וכוהניים בימי הבית השני

גורל, אלוהים ואדם במסורת היהודית 214 37 גם ברומא מינוי אפשרי ייעשה באמצעות גורל, וכך יושג השוויון באופן הממצה ביותר . שימשו גורלות לשיבוץ של בעלי תפקידים בפרובינקיות, למינוי מושבעים, לבחירת 38 שופטים ועוד . הקשר שבין נוהל ההגרלה לתפיסות תאולוגיות שנוי במחלוקת . דה-קלאנגס טען כי הטלות הגורל האזרחיות ביוון העתיקה עוד לפני המאה החמישית לפנה"ס מקורן במינוי כוהנים ובעלי משרות אחרות במקדשים באמצעות גורל . תהליך זה נומק בטענה כי כך 39 מולו גורס היגנט שביוון הקלסית נעשה השימוש בגורל האלים בוחרים את משרתיהם . ממניעים פוליטיים וסוציולוגיים . השימוש בגורל נועד ליצור איזונים פנימיים בדמוקרטיה האתונאית, כך שהתפקידים העולים בגורל לא יזכו את בעליהם בעוצמה הפוליטית 40 באופן דומה נחלקו רוזנשטיין וסטוארט על העשויה לנבוע ממנגנוני בחירה אחרים . 41 מחלוקות אלו עשויות להדגים היטב משמעותם של גורלות המינויים בחברה הרומית . את המתח שבין תפיסה מנטית לבין תפיסה רציונלית של מינוי באמצעות הגורל : תפיסת גורלות המינוי באופן רציונלי מעניקה להם משמעות דמוקרטית של שוויוניות ; תפיסה הרואה במינויים אלו חשיפה של רצון האלי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכון שלום הרטמן