119 הפולמוס על גורלות הנחש במסורת היהודית ספרותיים ) של שימוש בגורל בימי הבית השני עצמם מאידך גיסא . אבקש לטעון כי ניכרת בספרות הבית השני מגמה מסוימת להרחבה טקסטואלית של שימושים מנטיים בגורל ברוח המקרא המופיע בסוגת שכתובי המקרא, או כפרשנות למקרא ; אולם אטען כי באמצעות שכתוב הפרשיות המקראיות, הרחבתן והוספת שימושי גורל המשיך להתנהל ויכוח על ערכם של הגורלות . חלק משכתובי המקרא המוסיפים אירועים של הטלות גורל מנטיות מתייחסים אליהם באופן דומה לפרשיות המקראיות שהקנו תוקף אלוהי לגורל ; לעומת זאת, אחרים דווקא מעדנים את המשמעות המנטית המיוחסת לגורל ואף דוחים אותה . כמו כן אבקש להראות כי בעוד שתיאורי העבר המיתי מורחבים, השימושים הרֵאליים בגורלות מנטיים במרחב היהודי מצטמצמים, ושבמגבשים המרכזיים של הספרות היהודית מימי הבית השני ( קומראן, הספרות החיצונית, ספרות חז"ל והספרות הנוצרית הקדומה ) נמצא אך מעט עדויות על שימוש בכלי גורל, לצד מאמץ פרשני ודרשני לטעון את מוסד הגורלות המקראי במשמעות חדשה . כך נוצר מצב מעניין שלפיו אף על פי שהגורלות זוכים ללגיטימציה מסוימת, לא מתועד שימוש רווח בהם . בהמשך הפרק אר...
אל הספר