פרק 12 : סודותיהם של אשפי התקשורת הגדולים 207 לא מופיעים, והאולם ריק למחצה . אם אני מדבר בפני ארבע מאות וחמישים איש, אני מזמין אולם עם שלוש מאות וחמישים מושבים, משאיר כמה כיסאות בצד, והמקום מלא מפה לפה . אולם עם מקומות בעמידה יוצר אווירה של הצלחה . אולם ריק למחצה מדיף ריח של כישלון . אתה מבין את הנקודה ? " הבנתי . אלה היו שנות השישים הסוערות, ולונדון היתה אז המובילה בעולם בתחומי המוזיקה, האופנה והאמנות . להקות 'קצפת', 'האבנים המתגלגלות' וה'ביטלס' רעמו מתחנות רדיו בלתי חוקיות . טוויגי, דוגמנית-העל הראשונה בעולם, דיגמנה ל'ווג' ברחוב קארנבי בתלבושת של מרי קואנט, אנשי 'הקרקס המעופף של מונטי פייתון' הופיעו כנשים זקנות במעילים וגלגלוני שיער, וג'יימס בונד הציל באלגנטיות את העולם ב'אסטון מרטין' הנוצצת שלו . זאת היתה תקופה זוהרת ומסעירה להיות בעולם האופנה . כעבור חצי שעה היה האולם מלא וגדוש מנהלי פרסום, אנליסטים, קנייני תקשורת, צוות המכירות ממחלקת הפרסום שלנו בכתב-העת 'וומן' וכמה אנשים מצוות העריכה . ספרתי 18 איש עומדים אחרי הידחקות רבה לתפוס מקומות . הרבה אנרגיה . חשמל באוויר . מולדון עלה לבמה...
אל הספר