סוג אחד של קרנות למימון מחקרים שייך למשרדים ממשלתיים . הקרנות הללו מפרסמות מדי פעם "קול קורא" למעוניינים לממן מחקרים בנושאים הקשורים לתחומי פעילותן . ברוב המדינות קיימות גם קרנות מחקר לאומיות כלליות . הן מנתבות תקציבים בהתאם לקווי המתאר והמדיניות הממשלתיים, שנקבעים 188 אלה בדרך כלל גם הקרנות העשירות בסיוע המועצות הלאומיות למחקר מדעי . והיוקרתיות יותר . סוג נוסף הן הקרנות הבינלאומיות ( הגדולות ביותר הן הקרנות של האיחוד האירופי, של האו"ם ושל קרן המטבע הבינלאומית ) . כפי שציינו, הגלובליזציה הגדילה באופן משמעותי את היקף שיתופי הפעולה הבינלאומיים, והדבר משתקף גם בתחום המחקרים ובמימונם . אם ב ‑ 1996 נכתבו כרבע מהמאמרים המדעיים 189 יתר בידי מחברים משתי מדינות או יותר, ב ‑ 2012 עלה שיעורם ליותר משליש . על כן, קרנות מחקר בינלאומיות רבות מתנות הענקת תקציב בשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות . הסוג השלישי הן קרנות עצמאיות, המנוהלות על ידי גופים ציבוריים ופרטיים . רובן קרנות צמיתות ( הכסף מגיע לקופה מהרווחים השוטפים של ההשקעה ) שהקימו נדבנים, עמותות או ארגוני צדקה . הן פועלות לטובת מטרות נאצלות ...
אל הספר