2008 ‑ 2014 בקרוב ל ‑ % 20 בממוצע ) , אבל בפועל חל קיטון ריאלי בתקציבים, לעיתים בממדים דרמטיים של למעלה מ ‑ % ,30 בשל הגידול בצורכי המימון של המוסדות להשכלה גבוהה ( בעיקר בעקבות גידול במספר הסטודנטים שנדרש לסבסד 7 ובעלויות המחקר ) . צמצום המימון הציבורי לצד הדרישה הגוברת לחיסכון והתייעלות הכניסו את המוסדות להשכלה גבוהה לעידן של מאבק הישרדות . הם נאלצים לאגם משאבים ולהנפיק רעיונות יצירתיים כיצד לייצר הכנסות מכל מקור אפשרי . למשל, השכרת אולמות, מתקני ספורט ובריכות ; גביית כספים על סיורים מודרכים בבנייני הקמפוס והפקת הרצאות ואירועים בתשלום לציבור הרחב . מוסדות רבים שכרו יועצים ארגוניים ומומחי כלכלה, במטרה להכניס שיטות ניהול של המגזר העסקי . התפיסה החדשה החדירה לתרבות האקדמית גם לקסיקון חדש : כל מחלקה היא "יחידת רווח", הסטודנט הוא "לקוח" שצריך לפתות ולשמר, חבר הסגל הוא "יזם" והמוסד כולו 8 מוכוון להגדלת רווחים . חשוב להדגיש כי שילוב המילים "שיווק" ו"אוניברסיטה" / "מכללה" אפיין רק לפני שני עשורים בעיקר את שוק ההשכלה האמריקאי, התחרותי . מוסדות בודדים בעולם השקיעו מחשבה אסטרטגית ומשאבים כספיים...
אל הספר