מצב המחקר

מבוא 5 על מקורות עיתונאיים ועל מקורות גלויים אחרים . 12 על התקופה הנסקרת נכתבו גם ספרי זיכרונות וביוגרפיות לא-מחקריות של שליחים וחברי הנהלת הסוכנות . 13 מחקרים מקיפים שמסתמכים גם על חומר ארכיוני על העלייה הגדולה לישראל הם מחקריה של דבורה הכהן . 14 מחקרים אלה מאפיינים במידה רבה את הגישה השוויונית-ניטרלית . הכהן ממעטת להתייחס לסוגיה העדתית ולהשפעתה על קובעי מדיניות . מחקרים אחרים שדנו בעלייה מצפון אפריקה הציגו תמונה מקיפה ומפורטת אך מיעטו להתייחס להשפעת הסוגיה העדתית על קובעי המדיניות בישראל . 15 עמדות מורכבות יותר, שיש בהן נגיעה לנושא העדתי, אפשר למצוא אצל ארנסט סטוק ואצל חיים סעדון . 16 המחקר שערך חיים מלכה 17 עוסק באופן ספציפי במדיניות העלייה מצפון אפריקה בשנים הנידונות במחקר הנוכחי . מחקרו של מלכה יוצא מנקודת המבט 12 שכטמן, כנפי נשרים . שיטה דומה נקט גם שמואל שגב ( מבצע יכין ) שסקר את העלייה ממרוקו תוך התמקדות בתקופת העלייה החשאית . 13 העלייה מצפון אפריקה עומדת במוקדיהם של סיפור מסעו של יהודה ברגינסקי, איש הקיבוץ המאוחד ומראשי מחלקת הקליטה בסוכנות ( ברגינסקי, גולה במצוקתה ) ושל סיפור...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב