פרק רביעי

122פרק ג משנה ח לפי עדות חז"ל במקדש נהגו כמויות מדויקות והיו כלים מיוחדים לשער ,מקוםהאפשרית . מכל ועוד ( . ,את המידות ) מנחות פ"ט מ"א ואילך ברור שעצם קביעת השיעורים יש בה משום שרירות הלב, אם כי לעתים ניסו חכמים למצוא השיעורים לכך גם נימוקים מסייעים ) משנה, מנחות פי"ב מ"ד ( . אבל רבי שמעון מדגיש שכל ( . בדבריו 235וכל קביעה היא בסופו של דבר שרירותית ) תוס', מנחות פי"ב ה"ט, עמ' ,"קצובין הן" אבל כאמור לדעתנו אין כאן הגדרה היסטורית . ,תורהמההםםעון מתבטא שהשיעורימרבי ש : םפסוק שממנו ניתן ללמוד על הצורך בקביעת שיעורים, אך לא על השיעורים עצמנדרשבספרא לרבות את השיעורים" ,"מנין לרבות את הנבילה ? תלמוד לומר 'בכל שרץ' . 'אשר יטמא לו' "אמר רבי חייא בר אשי אמר רב : : יש להבין את הבבליכךרק ד ה"ד, צו ע"ג ( . פ ) ספרא, אמור רה ושיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני . שיעורין ? דאורייתא הוא ! דכתיב ארץ חטה ושע לכדתנן : הנכנס לבית המנוגע, וכליו – אמר רב חנן : כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר . חטהו,וגו' הוא והם טמאין מיד . היה לבוש כליו, וסנדליו ברגליו, – על כתיפיו, וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא טמא מיד, והן טהו...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל