26 2 היא עיר שבה כל בני האדם חיים יחדיו בשלום שאנו מתאווים אליה ומתוך ערבות הדדית . עליה להיות עיר שאין בה חומות ומחסומים . במובן זה, 'עיר' היא סינקדוכה — יותר ממטפורה, פחות מהשלם — לחברה בכללותה, ובמהותה היא התחברות של אנשים שונים מרקע שונה, בעלי אינטרסים, צבעי עור, תרבויות, ולעתים גם שפות — מגוּונים ושונים, והם שואבים הנאה מכך שהם חולקים חוויה אנושית משותפת . לא סובלנות כי אם ערבות הדדית היא הרצויה והחשובה כאן : סינרגיה שבה התפתחות כישורי הפרט תומכת בהתפתחות הכלל, והתפתחות כישורי הכלל תומכת בהתפתחות הפרט . העיר, הנתפסת כיצירה חברתית משותפת של כלל תושביה, הינה הייצוג הגשמי הפורה ביותר עד כה של דמות חברה רצויה שכזו . תנאי לקיומה של עיר כזאת, ולקיימוּת המאמצים להשיגה, הוא הרס כל החומות בין קבוצות התושבים החיות בה ומרכיבות אותה, והסרת המחסומים המכבידים ומעיבים על קיומם של יחסי גומלין חיוביים בין יחידים וקבוצות . רק עיר נטולת מחסומים שכזו תהא בת-קיימא מבחינה חברתית, ותהא ראויה לכך שנמשיך לקיימה . לכן, בבואנו להמשיג ולממש את הקיימוּת עלינו לבחון, אפוא, מה רצוי לקיים, והמאמץ לקיים את הרצוי ...
אל הספר