164 כלי עשירי דבר שני, בדרך כלל אנחנו יודעים מתי אנחנו נפגעים, ידיעה שהיא התחלה טובה, כי בעזרתה נוכל לבדוק אם פגענו באחרים . אם פעלנו באופן שהיינו נפגעים לו היה מופנה אלינו, אז ייתכן שהיתה פגיעה מעצם הפעולה שלנו, ורצוי לתקן . דבר שלישי, גם אם יש לנו "עור של פיל", נזכור שאולי לאדם האחר אין עור עבה כל כך . לזהות פגיעה דורש מאתנו גילוי רגישות לאחר — איך הדברים נראים בעיניו ? בכלל, נפלא להתרגל לראות את ההשלכות של ההתנהגות שלנו כמו דרך העיניים של מישהו אחר . אין הכוונה שנתחיל לעשות חשבונות של אחרים, דבר שייצור עיוותים גדולים, אלא שנלמד על עצמנו ועל הריכוז העצמי שלנו דרך השלכות שיכולות להיות להתנהגות שלנו . למשל, אף אחד לא רוצה שיצעקו עליו ליד אנשים אחרים באופן פוגע, אז אם בלהט של כעס רגעי מישהו צעק על עובד שכפוף לו, גם אם הסיבה היתה לכאורה מוצדקת כי אותו עובד עשה משהו שפוגע בעבודה, עדיין הדרך היתה מוטעית, ואת זה אפשר לדעת אם נשים את עצמנו בנעלי העובד שעליו צעקנו . האם היה מעדיף שניקח אותו הצדה ונסביר לו ? אולי היה מעדיף שהטעות שלו לא תהיה פתח ל"ירידה" אישית עליו ? אפשר במקרה כזה להתנצל בפני...
אל הספר