מ ש נ ה ו מסכת נדרים 467 בבנות שבע בלבד" ( ירושלמי מא ע"ג ) . אם כן רבי נתן סבור כמשנה הראשונה, או נכון יותר הוא משמר את ההלכה הקדומה . הדיון בהפרה של מקצת הנדר יחזור ויידון להלן ( פי"א מ"ו ) , ושם נראה שיש בנושא ארבע דעות נוספות . הדעה של רבי נתן היא אחת הדעות שם . העמדה המיוחסת לרבי עקיבא אינה מופיעה שם כאחת הדעות, והיא אפוא דעה חמישית . יתר על כן, במדרש ספרי ובבבלי מייחסים לרבי עקיבא דעה אחרת . בפירושנו להלן נרחיב בנושא . עוד יש בירושלמי ניסוח מקביל למשנה המדבר על נדר שהותר בחלקו במובנה של המשנה, כלומר שהותר לחלק מהזמן : "תני הותר ממנו ולמטה מותר, ממנו ולמעלה אסור . . . " ( ירושלמי מא ע"ג ) . בתלמוד הבבלי ( סו ע"א ) בא ניסוח קרוב לניסוח זה להתאים את הכלל למקרה של המשנה . כלל ופרט 46 ודרכו של רבי הנוסח "כלל אמר רבי עקיבא" מופיע פעמים מספר, עקיבא להעלות את הפרטים השונים לרמה כללית יותר . ייתכן שזו גם הסיבה לכך שלעתים הוא מציע כלל אחיד במקום פרטים שונים ומעדיף 47 "רבי יהודה הנשיא מונה שבחן של חכמים . . . אותו על אבחנות מקומיות . למה רבי עקיבא דומה ? לפועל שנטל קופתו ויצא לחוץ, מצא חטים...
אל הספר