מ ב ו א 12 מסכת נדרים הנדר במקרא הנדר במקרא איננו מעניינו של חיבור זה העוסק בתקופה התנאית . הוא עניין לחוקרי מקרא העוסקים בו כל אחד מנקודת מבטו, ובהתאם להנחות המוקדמות של כל חוקר . ענייננו הוא רק בשאלה אחת, מה עשוי לומד התנ"ך כפשוטו להבין מהמורשת המקראית . עבור חכמים כל חלקי התורה קדושים, הכתוב בתורה קדוש ומחייב יותר, אך גם דברי הנביאים ומזמורי תהילים הם קדושים . הנדר המתואר במקרא הוא עבורם תשתית רעיונית מחייבת . על כן יש להבין כיצד הבינו הם את הנדר כפשוטו, אילו משמעויות נוספות או שונות הם החדירו למונח זה, מה הם חידשו, וממה הם התעלמו . שתי פרשיות מוקדשות לנדר במקרא . הפרשה הארוכה יותר היא בבמדבר פרק ל ועיסוקה המרכזי הוא בנדר האישה, בנעוריה בבית אביה, בבית בעלה וכשהיא עצמאית . הפרשה מתרכזת בהפרת הנדרים . ההיגד המרכזי שם הוא "לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה" . הפרשה השנייה, בדברים כג, כוללת שני פסוקים בלבד, אך הם מכילים יותר מידע על הנדר : "כי תדר נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך והיה בך חטא . וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא" ( פס' כב - כג ) . ממכלול הפסוקים ברור שהנדר...
אל הספר