לכאורה יועד הספר לחסידים . החיקוי הטיפוגרפי של ספר חסידי , הפארודיה הלשונית והתרמית כאילו חסיד הוא שכותב את הספר , יוצרים את הדימוי שספר חסידי לפנינו . על כן לכאורה , חסיד שהיה נוטל את הספר היה קוראו באופן תמים עד שלאט לאט היה מבחין בחצי הרעל ובכך מתחיל לראות את האור . אלא שיותר מחיקוי לפנינו . פרל המציא דמות של ' ספר חסידי ' שאינו קיים באופן מלא במציאות . הוא ניזון אמנם מדגמים טיפוגרפיים שעמדו לפניו , אבל העצים את היסודות שבהם חפץ בהעמידו דגם נלעג . דמיון רב יש בין שער ספר מגלה טמירין לשערי ספרים קבליים וחסידיים בני הזמן דוגמת ספר נועם אלימלך ( למברג תקמ " ח ) וספר ליקוטי יקרים ( למברג תקנ " ב ) . יתרה מכך , עמוד השער של ספר מגלה טמירין מורכב כולו משברי משפטים המופיעים בשערי ספרי חסידות שנדפסו לפניו . כך שמדובר בפארודיה מושלמת על ' הספר ' החסידי . באופן דומה יש להבין גם את עניין ' השפה החסידית ' שבה משתמש פרל , שהיא מעין הלשון המופיעה ב ' שבחי הבעש " ט ' וב ' סיפורי מעשיות ' של ר ' נחמן מברסלב . אותה ' שפת עילגים ' אינה משקפת שפה של חסידים דווקא אלא היא הקצנה של השפה שאותה מצא באותם ס...
אל הספר