פותחים את הקידוש בפסוקים : בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת : למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה׳ אלהיכם ( ויקרא כג , מב – מג ); אלה מועדי ה׳ מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם ( ויקרא כג , ד ) . אחריהם ׳סברי מרנן בורא פרי הגפן׳ , אחר כך ׳אשר בחר בנו ... מקדש ישראל והזמנים׳ , אחר כך ברכת ׳לישב בסוכה׳ ולבסוף ׳שהחיינו׳ בלילה ראשון . בסעודה שיש בה קידוש מברכים ׳לישב בסוכה׳ בסוף הקידוש , ובסעודה שאין בה קידוש מברכים ׳לישב בסוכה׳ אחרי ברכת ׳המוציא׳ . 43 בשם אדוני אבי , והשווה זוכר חסדי אבות , עמ׳ 137 סעיף ו . 44 מקור המנהג להזמנת האושפיזין הוא זוהר ג קג ע״ב : ׳ת״ח בשעתא דב״נ יתיב במדורא דא צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא ... ובעי בר נש למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשריין עמיה ... כי הא דרב המנונא סבא כד הוה עייל לסוכה הוה חדי וקאים על פתחא דסוכה מלגאו ואמר נזמן לאושפיזין ... תיבו אושפיזין עלאין תיבו , תיבו אושפיזי מהימנותא תיבו ... ׳ . הנוסח ׳עולו אושפיזין ... עולו׳ מקורו בספר חמדת ימים , חלק ג , עו ע״ג . 45 ...
אל הספר