במסתו " האמנות כמערכת תרבותית" "Art as a cultural system" , Geertz ) , ( 1983 כותב האנתרופולוג קליפורד גירץ , אם יש דבר אחד משותף לכל האמנויות בכל המקומות שאפשר למצוא אותן בהם , דבר המצדיק את הכללתן באותה משבצת מתוצרת המערב , זו איננה פנייתן לאיזשהו חוש אוניברסלי של יופי ... אם יש דבר משותף , הוא מצוי בעובדה שפעילויות מסוימות בכל מקום נראות מעוצבות במיוחד כדי להראות שרעיונות ניתנים לצפייה , להאזנה ולמישוש , שאפשר ליצוק אותם לצורות שהחושים , ובאמצעות החושים גם הרגשות , יכולים לחוות אותם באופן רפלקטיבי . ( Geertz 1983 : 119 ) בסגנונו המיוחד מציע כאן גירץ למעשה מעין הגדרה אנתרופולוגית כוללנית לאמנות . כלומר , הגדרה המציעה תובנה של מהות האמנות כסוג פעילות אנושית המתקיימת בכל החברות האנושיות בשלל צורות ואופנים . על פי הגדרה זו , האמנות היא סוג של עשייה חברתית ואנושית שעיקרה העברה של רעיונות , שביסודם הם דברים מופשטים , אל תוך חפצים או תופעות שדרכם אפשר לחוות אותם באמצעות תחושות ורגשות . הרעיונות הופכים בכך לדבר מה מוחשי , שגם אם אינו ניתן תמיד לניסוח מדויק במילים , בכל זאת אפשר לחוש ולהרגיש...
אל הספר