א"ל שריד

30 . 6 . 1986 " החלוץ" ופילוג הקיבוץ המאוחד עיקרי הדברים : מקומו של "החלוץ" בפילוגה של התנועה הקיבוצית הוא נושא כאוב ומלווה בהרבה משקעים תנועתיים ואישיים . מן הראוי להקדים בכמה מילים ולציין שב"החלוץ" עסקו לא רק בפילוגים , [ אלה היו ] תופעות לוואי למסכת אדירה של מפעל לאומי , יצירתי . לאמיתו של דבר , "החלוץ" הוא התנועה הלאומית בהא הידיעה כמותית ואיכותית כאחד . כמותית : הייתה זו תנועת העלייה הגדולה בציונות שהעלתה בתקופת קיומה : 1949-1919 מעל 110 , 000 איש , מזה כ 60 , 000 איש ב 20 השנים שלפני המלחמה . אין במחנה הציוני שום ארגון שהתקרב לממדי העלייה האלו . ולא רק מהבחינה המספרית . חברי "החלוץ" עלו לארץ לעבודה ולהגשמה ובנידון זה אין להשוותו לאיזשהו חלק אחר בציונות . לא אגזים אם אומר שהתנועה החלוצית עמדה במוקד של שלוש תקופות גורליות בתולדות העם היהודי : א . בשנים 1939-1919 היה "החלוץ" מקור מפעל הבנייה וההתיישבות בארץ : 80 % מהתנועה הקיבוצית וכ 50 % של המושבים ושיעור גבוה גם במושבה ובעיר אוישו על ידי חבריו . לזכותו יש לרשום כ 100 נקודות יישוב מתוך 130 שהוקמו באותה תקופה .  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית