מ חברתית ירכיב לפחות והנכונות עיקרי בארצות להשתמש בהתפתחותה המערב בכוחה , של של היה הנטייה המדינה האמונה כדי לקולקטיביזם בשוויון לקדם מטרה הכנסות במאה זו . כשבאים כמטרה הזאת , להעריך את הנטייה הזאת לשוויון ואת הצעדים שננקטו למען שוויון כתוצאה ממנה , יש לשאול שתי שאלות נפרדות לגמרי . האחת היא שאלה מוסרית ונורמטיבית : מהו הצידוק להתערבות ממשלתית לשם קידום השוויון ? השנייה היא שאלה מעשית ומדעית : מה היא התוצאה של הצעדים שננקטו בפועל ? האתיקה של החלוקה העיקרון המוסרי שיש בו כדי להצדיק במישרין את חלוקת ההכנסה בחברה של שוק חופשי הוא "לכל אחד על פי מה שהוא והאמצעים שברשותו מייצרים . " אפילו העיקרון הזה קיומו תלוי בפעולות המדינה . זכויות קניין הן עניין של חוק ומוסכמה חברתית . כפי שכבר ראינו , הגדרתן ואכיפתן הן אחד מתפקידיה הראשונים של המדינה . ואמנם מסתבר שהחלוקה הסופית של ההכנסה והעושר , בחברה המקיימת את העיקרון הזה במלואו , נשענת במידה רבה על חוקי הקניין הנוהגים בה . מהו הקשר בין העיקרון הזה ובין עיקרון אחר הנראה קוסם מבחינה מוסרית , הוא עקרון השוויון ביחס ? במידת מה , אין סתירה בין שני העקר...
אל הספר