שלושת הפרקים הראשונים 'עומדים' מול 'שלושת הכללים' שבפרק הפתיחה . כדי להבליט זיקה זו , צ'נג האו הקדים והציבם מיד אחרי ה'כללים' עצמם . ואילו ב'נוסח העתיק , ' קטע זה , הכולל את שלושת הפרקים הראשונים , בא אחרי הפרק השישי . פרק 1 מביא שלושה פסוקי אסמכתא — תבנית עריכה ההופכת לדפוס קבוע כמעט בטקסט כולו — העוסקים במושג 'הארה . ' בכל פסוק מדובר כנראה בהטלת אור , כאן האור המוסרי של שליט הגון , כלפי הבריות , כל אנשי העולם . אך המחבר מתערב בסופו ומוסיף מעין מסקנה , כי הכוונה העיקרית בפסוקים אלה היא לאור פנימי ] ואזי אפשר להבין 'הארת אורו' כביטוי כפול המשמש פועל יוצא ופועל עומד בעת ובעונה אחת . פרק 2 עוסק בשאיפה 'להשיב את העם לקדמותו . ' בכך הוא מחזק את הדעה הרווחת , אשר לפיה את המילה 'צ'ין' $ ) 'לחבב ( ' המופיעה במקום הזה שב'נוסח העתיק' יש להחליף כאן ב'שיך # f ) 'לחדש , ( ' הקרובה אליה בצורתה ובהגייתה . אך גם הביטוי 'חידוש' כשהוא לעצמו רחוק עדיין מלהבהיר את הדברים במלואם . זאת ועוד : הפרק מסתיים באזהרה כללית ל'איש המידות' שבדרך ( בךהמלך ' ] ג'ו'ךךזה [ ' "ךח — מי שעתיד על סמך מידותיו הטובות לשלוט ...
אל הספר