1. אכדית קדומה

אכדית קדומה 2000-2800 ) לפסה"נ בקירוב . ( בתקופה קדומה ביותר , עוד לפני ימי סרגון מלך אכד , מופיעה האכדית כהברות או מלים בתוך מסמכים מינהליים וכלכליים שעיקרם כתוב שומרית ( וייתכן שהמלים השומריות עצמן לא נקראו בשומרית אלא נחשבו כשומרוגרמים ונקראו כמלים אכדיות . ( חלק ניכר של החומר הוא תעודות מימי מלכי אכד , אבל עיקרו כתובות מלכים , שנשתמרו רובן רק בהעתקים מאוחרים מן התקופה הבבלית הקדומה . על אף הקשיים בקביעת כללי ההגייה המדויקים של האכדית הקדומה נראה שהיתה עדיין הבחנה בין ש לבין ת' ו ש ( עיין לעיל , עמ' , ( 9 ולדעת { לב עדיין הגו את הגרוניות ע , ע' ו ח , שלאחר מכן נעלמו מן הבבלית . בניגוד לבבלית אין באכדית הקדומה הבחנה בין עיצורים קוליים לעיצורים אטומים . כלומר gu מציין ג , ק , כ ; da מציין ך , ט , ת , הדיפתונגים , כגון : iu , ua ( בבלית ia , au , ( 10 ( בבלית ( a אכדית קדומה עודם קיימים . כן מיוחדת לאכדית הקדומה מילית היחס ו = 11 ב ( בבבלית ובאשורית . ( ina לבד מרוב השמות הנוטים לפי שלוש יחסות , יש שמות המסתיימים ב 3 ואינם נוטים . המספר הזוגי שכיח בשם ובפועל ( הוא נעלם בבבלית . ( נטי...  אל הספר
מוסד ביאליק