לכאורה , דיון מתודולוגי צריך להיות הפרק הראשון בעבודת מחקר , שכן המתודה קובעת את אופי המחקר ומנחה אותו . אולם אחד הלקחים הברורים מתולדות ההרמנויטיקה הוא ההכרה כי אין 'מתודה טהורה . ' המתודה משקפת תיאוריה זו או אחרת אודות מערכת היחסים שבין הכותב , הטקסט והקורא . תיאוריה זו היא עמדה שמעבר ל'איך הטהור . לי אין עניין בשאלה ההרמנויטית הכללית , אלא בשאלת המתודה לפרשנות קירקגור . אני טוען , אפוא , שהמתודות השונות אינן קודמות לפרשנות הטקסט , במתודות טהורות שעמן ניגשים אל הטקסט . המתודה הפרשנית מבטאת את הפרשנות עצמה , היא צומחת מתוך עמדה פרשנית זו או אחרת , השוקלת ומעריכה מהם היסודות המרכזיים ביצירת קירקגור , והיכן למקם את קירקגור עצמו . לשון אחר , המתודה מבטאת מסקנות של פרשנות שאותה אין לגזור מהמתודה עצמה . לפיכך , הקדמתי את הצגת מסלול הפרשנות לדיון המתודולוגי המפורט . כדי להציג את עמדתי המתודולוגית , עלי להקדים דיון במתודות הרווחות בחקר קירקגור . טיילור מתאר את שלוש המתודות הרווחות בחקר קירקגור : א ) הביוגרפית פסיכולוגית , ב ) ההיסטורית השוואתית , ג ) התיאורטית עניינית ( ראה טיילור , 1975 עמ'...
אל הספר