נסיונו של קירקגור להתמודד עם קיומו באמצעות קשר הנישואין נכשל , אולם התנסות זו מהווה נקודת מפנה בהתפתחותו הפנימית . קירקגור נותן לכך ביטוי בכמה טקסטים . בשלבים בדרכי החיים הוא מצהיר , כי גם אם אינו אדם דתי יש בו פוטנציאל לדתיות . 'עם החרב התלויה מעל לראשי , בסכנת מוות , גיליתי את המשברים הדתיים ... בעוצמה כזו של מקוריות , שאילו הם לא היו מתגלים כבר , אני הייתי מוכרח לגלותם' ( ש . ב . ה ,. עמ' , 242 וראה גם עמ' . ( 211-210 עדות זו אינה מצויה רק בטקסט הפסוידונימי אלא אף ביומנו . לאחר שקירקגור מסביר כי סיבת רווקותו אינה דתית אלא נעוצה באישיותו , הוא ממשיך ואומר : 'כך נשארתי בלתי נשוי , והיתה לי ההזדמנות להתבונן במה שלאמיתו של דבר התכוונה הנצרות בהמליצה על הרווקות' ( יומנים , . ( X 2 A 61 n . d ., 1849 [ 6500 ] אמנם , התייחסות זו נוגעת רק לנישואין , אך היא ממחישה לנו את הפרשנות של קירקגור לקיומו הקונקרטי . התנסותו האישית פותחת בפניו אופקי הבנה חדשים — הדת . בנקודת המבט לעבודתי כסופר ( נ . ה ,. עמ' , ( 83 קירקגור קושר , כפי שראינו , בין — facturrrn הניתוק מרגינה , לבין הניכור . תוצאות 'עובדה...
אל הספר