גם בסיפוריו , אם כי ברלוונטיות ובאפקטיביות פחותה , חוזר יל"ג על אותם מוטיבים . בסיפור 'שני ימים ולילה בבית מלון אורחים , ' למשל , הוא שר שיר הלל לשבת במסורת ישראל שיש לשמור אותה ולקיים אותה לדורות . כל מועדי העמים העתיקים האחרים ' כבר ספו תמו וחגיך ומועדיך בקדושתם קימים ויקומו , ' אלא שהמסורת היהודית , כמו כל נכס עתיק יומין , כוסתה ב'ענני אבק והררי חול [ ... ] ואין מנקה . ' וכדי שלא יקרה לעם ישראל מה שקרה לעמים אחרים , שנעלמו מבימת ההיסטוריה , על העם היהודי לשקם את הווייתו הלאומית 'פן יבוא דור אחרון לראות כבלע את הקודש ואין מציל . ' בפואמה ' שני יוסף בן שמעון' הוא מעמיד את הרמב"ם ואת יהודה אריה ממודינה מופת לחיקוי . לעומת ר' ופסי 'הגאון' המדומה ב'קוצו של יוד' הוא מוכיח כי חכמי התלמוד , התנאים והאמוראים מימי קדם , 'לפנים בישראל בהיות התורה אור , ' משקפים , לשיטתו , את השילוב הנכון בין 'דת' ל'חיים . ' האפיון הסטירי של ר' ופסי , שהוא בוטה ומרשים מאוד , יש בו כדי להטעות ; הוא מעוגן לא רק ברציונל המשכילי , אלא גם במודוס הסטירי . אין הוא מבקש לשלול את מוסד ההלכה והרבנות , שהוא לעצמו לגיטימי ...
אל הספר